<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות י"ב</h1>
<h2>דף נה.</h2>
ניטלו הכליות כשרה, והוא הדין אם נמצאו שלשה או ארבעה כליות. וכן אם ניקבו או נחתכו כשרה פירוש ואפילו עד מקום החריץ שהו' מקום הלובן שבתוך הכוליא כך פשוט בחולין. לקתה הכוליא אפילו כוליא אחת טרפה והוא שמגיע הלקות עד מקום החריץ כלומר ללובן שבתוכה פשוט. ופרש"י לקתה שיש בה מוגלא ואף על פי שכשרה בריאה, וזה לגרסתו דלא גריס כשר בריאה ופסול בכוליא מוגלא אלא לקתה הכוליא טרפה ולפי דבריו אין לקות בכוליא אלא מוגלא. ולפי גרסת הגאונים והרי"ף דגרסי כשר בריאה ופסול בכוליא מוגלא, וכבר אמרו בגמרא לקתה הכוליא פסולה הם שני עניני לקות ומוגלא ובשניהם טרפה, ופי' לקות שנתמסמס הבשר ע"י חולי עד שהרופא גורדו.
<h2>דף נה:</h2>
ועוד פשוט ומוגלא שנמצאת בכליות ויש שם מים זכין ולא סרוחי' כשרה עכורי' או סרוחין טרפה. הקטינה הכוליא טרפה, בדקה עד כפול, ובגסה עד כעינבה בינונית ועד ועד בכלל כלומר כפול מצומצם או כעינבה מצומצם טרפה עד שיהא יותר דלעולם אזלינן לחומרא, פירו' אם הוא חומרא נאמר עד ולא עד בכלל כמו שכתבתי בנפחתה הגלגלת [נ"ד ע"ב] או הגרגרת [מ"ה ע"א], וכן להחמיר אמרינן עד ועד בכלל כן בכאן, וכן כל שיעורי חכמים זולתי בכתם עד כגריס בנדה דאזלינן לקולא פשוט. ופרש"י ודוקא שהקטינה ממה שהיתה בתחלה שהיתה גדולה והקטינה מחמת חולי וניכר החסרון במקומה אבל אם היא קטנה מתחלת בריתה כשרה, וכן כתב הרשב"א והרא"ש וכן עקר.
<h2>דף צב:</h2>
חוטין שבכליות אסורי' משום חלב ואין חייבין עליהן כך פשוט. ולובן שבכוליא הנראה הוא ודאי אסור, והמכוסה נחלקו י"מ דמותר וכן בשאלתות, ורש"י נסתפק בו וכתב שראוי להחמי' וכן עמא דבר, וה"ר יונה כתב שאסור מדרבנן.
<h2>דף צג.</h2>
שני קרומות יש על הכליות והם אסורי' משום חלב והעליון חייבין עליו והתחתון אסור ואין חייבין עליו כך פשוט.
<h2>דף צז.</h2>
כוליא שצלאה בחלבה מותרת פי' ומשייר כדי קליפה כך פשוט, וי"מ דכוליא שצלאה בחלב שעליה אף על פי שהוא מפעפע קרום מפסיק בין החלב והכוליא ונבלע בקרום, ומ"מ אסור בכוליא כדי קליפה כי הלובן שבכוליא אינו אוסר הכוליא אפילו שנצלה בה שאין איסור הלובן שבפנים אלא משום חומרא כמו שכתבתי [לעיל צ"ב ע"ב] וכן נר' מפרש"י, וי"מ שאם צלאה בחלב שעליה דודאי אסור' הכוליא שאין כח בקרום להפסיק אבל מיירי שצלאה בחלב שבתוכה, פי' והלובן שבתוכה שאין בו כח לפעפע בכל הכוליא אלא בכדי קליפה. וכמו כן אם צלאה בקרום שעליה לא עם החלב שעליה אינו מפעפע כ"כ ואינו אוסר אלא בכדי קליפה בצלי כמו כל שאר קרומות הנאסרים משום חלב כמו שכתבתי בדין חלב [אות י"ד]. כוליא שמלחה בחלבה דינה כדין אם צלאה בחלבה כמו שכתבתי למעלה כך פשוט בחולין.
